מה הזכרון הראשון שלכם? תנסו לסגור עיניים ולחשוב על זה? כשאני חושבת על זה...אני ניזכרת בדירה הראשונה של ההורים שלי...אני כנראה הייתי בת 3 או לפחות ככה אומרים לי, לא ברור לי למה אבל אני בוכה ואימא לוקחת אותי למטבח להסתכל על חוט אדום שתלוי במטבח...אחר כך אימא סיפרה לי שמישהו עשה לי עין הרע והיא לקחה אותי לחוט האדום כדי שהוא יגן עליי... אין כמו אימא גם מדברים דמיינים היא מוכנה להשתגע ולהגן אלייך....
נכון שהחיים מוזרים
אתה לא מעריך שום דבר עד שהם לא בסכנה
עד שאתה לא עלול לאבד הכל
אז...ורק אז לרובינו מגיע ההבנה עד כמה הדברים האלו חשובים ויקרים
ברי מזל אלו שמבינים את הדברים הללו בלי לחוות צער בלתי יאומן
נכון שהחיים מוזרים...מוזרים ואכזריים
פעם הצטערתי על החיים שהיו לי...הייתי מבואסת שכלום לא קורה לי..שעובר יום אחרי יום אחרי יום
ושום דבר לא קורה
הייתי משתגעת! בין 4 קירות של החדר שלי בגלל השקט...רציתי אקשן חוויות רציתי שמשהו יתגלגל לחיי
היום אני רוצה רק שקט...
נכון שהחיים מוזרים...לפעמים אתה מתגעגע למה שאיבדתה ומצטער שקיבלתה את מבקשתך
עכשיו חיי לא משעממים...אך אני עייפה ורוצה רק קצת שקט
היום יום רביעי ומחר אני נוסעת עם אימא לקבל עירוי דם באסותא אני מקווה שזה לא יהיה כמו בפעם הקודמת ארוך ומתיש...אימא מסכנה שלי
למה היא? האם היא לא סבלה מספיק?
אני לא אחשוב על זה הלילה אני אחשוב על זה מחר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה